פסק-דין בתיק ת"ק 38965-09-11

תביעה כספית ע"ס 6,135 ש"ח.

א. התביעה :

בכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 31.5.11 נהג התובע את רכבו (אוטובוס זעיר מסוג מסוג טויוטה הייס מ"ר 62-818-19 ש"י 2001), מצפון לדרום ברחוב השקמה בתל-מונד. לפתע, הבחין התובע ברכב חונה בצד הדרך, אשר דלת הנהג שלו נפתחה.

התובע נאלץ לעצור את רכבו כדי לא לפגוע בדלת הרכב.

נטען, כי אותה עת, הנתבע 1, אשר נהג באוטובוס מ"ר 30-786-15 (המבוטח בידי הנתבעת 2) נסע בכיוון הנגדי, מדרום לצפון, ופגע בחלקו האחורי-שמאלי של רכב התובע 1.

נטען, כי הנתבע סרב למסור לתובע את פרטיו ואף איים עליו שיכה אותו.

לפי הנטען, נזקי התובע הם: 3,813 ש"ח - נזקים ישירים לרכבו + 474 ש"ח - שכ"ט שמאי + 1,200 ש"ח - אובדן שני ימי עבודה (ימי הסעות באוטובוס ציבורי זעיר).

התובע לא תיקן את הנזקים שנגרמו לו.

ב. ההגנה :

בכתב-ההגנה טוענים הנתבע 1 והנתבעת 2, כי התאונה ארעה באשמתו של התובע.

לפי הנטען, התובע הוא שסטה עם רכבו לנתיב הנגדי - נתיב שהיה בלתי פנוי ובכך גרם לתאונה.

עוד נטען, כי הסכומים המפורטים בכתב-התביעה הינם מופרזים, ויתכן שהנזקים ברכב היו עוד קודם לכן.

בסעיפים 12 + 13 לכתב-הגנתם, מלינים הנתבעים, כי התובע דורש ירידת ערך בסך 1,200 ש"ח בעוד ששמאי מטעמו קבע ירידת ערך בסך 648 ש"ח. מכאן, מסיקים הנתבעים, כי הדבר "מעלה תהיות לגבי תום ליבו של התובע ויטענו כי מדובר בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט".

ג. דיון :

בבית-המשפט הסביר התובע את השתלשלות האירועים שהביאה לקרות הנזק. לפי גרסתו, הוא נהג את רכבו מצפון לדרום, ונאלץ לעצור בצד הדרך, במרחק מסוים מן המדרכה, משום שרכב אחר עמד קדימה וקלט נוסעים. התובע עצר בתוך תחומי נתיבו. בשלב זה, הגיע אוטובוס נהוג בידי הנתבע 1 מן הכיוון הנגדי - מדרום לצפון, נצמד לרכבו ופגע בו בפין המקבע את הדלת האחורית שמאלית של רכבו, וכך ארע הנזק.

לכתב-התביעה צירף התובע חוות דעת שמאי המתארת את הנזקים אשר אירעו לרכבו (בנוסף לשכר טרחתו של השמאי). בהתאם לחוות הדעת, מדובר בנזקים אשר אירעו לדופן אחורי שמאלי של הרכב, לדלת תא המטען מן הצד האחורי-שמאלי ולמגן האחורי של הרכב. לחוות הדעת צורפו תמונות המלמדות על הנזקים, כמתואר.

עיון בצילומי הנזקים, אשר אירעו לאוטובוס ובתצלומי הנזקים אשר אירעו לרכב התובע, מלמד, כי יש לאמץ את גרסתו של התובע:

האוטובוס ניזוק בסורגי האוורור הממוקמים בחלק האחורי שמאלי והמכסים את המנוע. ניתן לראות, כי סורגים אלה נעו מחמת החבלה אחורה. הנזקים לרכבו של התובע הם, כאמור, בחלק אחורי - שמאלי. לו הייתה התאונה מתרחשת כגרסת הנתבע 1, היה רכבו של התובע פוגע בסורגים עם חלקו הקדמי - שמאלי - ולא כך היו פני הדברים.

בחינת טיב הנזקים מובילה אל המסקנה הבאה: רכבו של התובע עמד בימין הדרך, ובלט מעט שמאלה עם חלקו האחורי שמאלי. בשלב זה, הגיח האוטובוס ממולו וסורגי הברזל שבצדו השמאלי האחורי פגעו בקצה רכבו של התובע, ולפיכך נמתחו אחורה.